הובלה

מצב שבו שני הרקדנים מחוברים ביד אחת או שתיים, עם מרחק ביניהם — מאפשר סיבובים ופיגורות.

איפה ואיך ממקמים את הידיים על הפרטנר — משפיע על איכות ההובלה והנוחות.

עיקרון הבסיס של ריקוד זוגי — אחד מוביל (Lead) ואחד עוקב (Follow). אבל זה שיתוף פעולה, לא שליטה.

מנגנון ההובלה הבסיסי — דחיפה ומשיכה דרך הפריים שמתקשרות כיוון ותנועה.

המבנה שנוצר בין שני הרקדנים דרך הידיים והזרועות — הערוץ שדרכו עוברת התקשורת.

התחושה הפיזית והרגשית בין שני הרקדנים — הלב של הריקוד הזוגי.

מצב שבו הרקדנים קרובים זה לזה עם חיבור גוף — הבסיס לתנועות סנשואליות.

הובלה שמגיעה מתנועת הגוף כולו ולא רק מהידיים — הרמה הבאה של תקשורת זוגית.

הכוח העדין שנשמר בין שני הרקדנים דרך הזרועות — מאפשר תקשורת ברורה וסיבובים נקיים.

שימוש במשקל ובהתנגדות של הפרטנר כדי ליצור תנועה — עיקרון פיזיקלי שמגביר את האפשרויות.

רמזים גופניים עדינים שמתקשרים כוונה — מבט, נשימה, שינוי טונוס — השפה הסמויה של הריקוד.

עקיבה שמוסיפה ביטוי אישי — לא רק לעקוב, אלא לפרש, להגיב, ולהוסיף סטייל משלך.

שני הרקדנים נשענים הרחק אחד מהשני, נתמכים בחיבור ההדדי — מה שמאפשר לינים, דיפים, ופיגורות דרמטיות.

כוח דחיפה עדין לכיוון הפרטנר — משמש להובלה של תנועות קדימה ולעצירות.

התנגדות מבוקרת לכוח של הפרטנר — לא "נגד" אלא "עם", ליצירת מרקם עשיר בריקוד.

חיבור דינמי ומתיחתי שמתרחב ומתכווץ — כמו גומייה בין שני הרקדנים.

הובלה שנשמעת למוזיקה במקום לדפוסים — הרקדנים עוקבים אחרי השיר, לא אחרי רצף מתוכנן.

הובלה ברמת הניואנס הקטן ביותר — תנועות מינימליות שמעבירות מסרים מורכבים.